עובד מוערך, בעל ותק של 25 שנה במערכת החינוך, מצא את עצמו מול שוקת שבורה. לאחר קריירה ענפה, מצבו הבריאותי התדרדר כתוצאה משילוב מורכב: תחלואת רקע יחד עם סדרת אירועים תאונתיים שעבר.
בפנייה לקרן הפנסיה הלקוח נדחה בהחלטה של רופא הקרן ולאחר מכן בהחלטה של ועדה רפואית, הקרן טענה כי אף אחת מפגיעותיו אינה מגיעה לרף הנדרש (25% נכות), ולכן אינו עונה על הגדרת "נכה" לפי תקנון הקרן. עבור הלקוח, המשמעות הייתה הפסד כלכלי עצום וחוסר הכרה ביכולתו המוגבלת להמשיך ולעבוד בעבודתו ולהרצות מול קהל.
הלקוח הנחה אותנו שהוא מעוניין להמשיך לעבוד בחצי משרה, למרות ההמלצות מרופאיו, ופעלנו בהתאם לבקשתו ל- 50 אחוז אובדן כושר. הגשנו בשם הלקוח ערר לועדה הרפואית העליונה בקרן הפנסיה, הבנו שהמפתח לניצחון הוא הוכחת "האפקט המצטבר". במקום לדון בכל פגיעה בנפרד, הצגנו טיעון משפטי ורפואי רחב:
- חוות דעת מומחים: הגשנו חוות דעת מפורטות שהראו כיצד השילוב בין התחלואות השונות יוצר מגבלה תפקודית קשה, שאינה מאפשרת לעבוד בהיקף משרה מלא.
- הוכחת הקשר התפקודי: הצלחנו לשכנע את הוועדה כי מצבו הכולל מתגבש לאובדן כושר עבודה ממשי. הראינו כי בפועל, הלקוח כבר נאלץ לצמצם את עבודתו ל-50% משרה בלבד בשל קשייו.
הטיעונים המשכנעים בוועדה העליונה עשו את שלהם. הקרן קיבלה את עמדתנו במלואה, שינתה את החלטתה הקודמת וקבעה כי המורה זכאי לפנסיית נכות בשיעור של 50% לתקופה ארוכה.
קרנות הפנסיה נוטות לעיתים לבחון מבוטחים דרך "חורים צרים" של סעיפים ותתי-סעיפים. המקרה הזה מוכיח שייצוג מקצועי יודע להסתכל על האדם שמאחורי התיק, לחבר את הנקודות הרפואיות לתמונה אחת ברורה ולהשיג את הצדק והביטחון הכלכלי שמגיע למבוטח אחרי שנות עבודה רבות.
תשלום רטרו כ- 337,000 ש"ח וקצבה 50 אחוז להמשך החיים.
